עיתויי השינה - לישון בלילה - דורית קרייזר - ייעוץ שינה לתינוקות
EN | HEB

עיתויי השינה – לישון בלילה

עיתויי השינה - לישון בלילה

בניגוד לתפיסה הסובייקטיבית של ההורים, ילודים ישנים מהתחלה יותר בלילה מאשר ביום. שנתם מפוזרת על פני היממה בארבעה עד שישה מחזורי שינה. תקופות הערות הן קצרות ומשמשות להאכלה.
כאמור לעיל, בחודשים הראשונים מתרחשים שני תהליכים: כמות השינה הכללית ביממה מתקצרת והשינה מתרכזת בתקופה אחת ממושכת בלילה. הגורמים המובילים לכך שהשינה תהיה מרוכזת בלילה הם שני תהליכים משולבים: תהליך ביולוגי ותהליך חברתי נלמד.
ריכוז השינה בלילה קשור להבשלת המוח. לילודים שנולדו בשבוע הריון מאוחר יותר, יש דפוס שינה בוגר יותר שמתבטא בכמות רבה יותר של שינה שקטה ורגועה. לעומת זאת, לפגים יש דפוסי שינה וערות פחות בשלים. דפוסי השינה והערות שלהם תואמים את בני גילם מבחינת שבוע ההריון. כלומר, פג שנולד חודש וחצי לפני הזמן יהיה דומה לתינוק הצעיר ממנו בחודש וחצי.

הורמון מלטונין – ההורמון שעוזר לישון

בתהליך הביולוגי קיים הורמון בשם מלטונין והוא ממלא תפקיד חשוב בתהליך השינה. המלטונין מופרש בבלוטת האיצטרובל, בעיקר בזמן חשיכה ומדוכא בחשיפה לאור חזק (הן אצל בעלי חיים יומיים והן אצל בעלי חיים ליליים). המלטונין אחראי גם על העברת נתונים לגבי אורך היום והלילה ובכך הוא מספק מידע על עונות השנה. בעלי חיים מתרבים לפי עונות השנה, בלולים מאירים בתאורה חזקה כדי ליצור מצב דמוי קיץ ובכך להגדיל את יבול הביצים. אצל נשים, מתן מלטונין בכמויות גדולות מדכא ביוץ. בנוסף, מלטונין עוזר למערכת החיסונית ויתכן שהוא קשור לדיכאון דרך הקשר שלו לסרוטונין.

ילדים עיוורים מפתחים לעיתים הפרעות שינה בגלל שלא מגיע למוחם מידע על דפוסי אור וחושך. מתן מלטונין מלאכותי עוזר לטיפול בהפרעות שינה אצל עיוורים. בחודשים הראשונים של החיים, רמת הפרשת המלטונין היא אפסית ואין בה מחזוריות יומית. לקראת גיל שישה חודשים חלה עליה הדרגתית ומשמעותית ביצור המלטונין, אז נוצר דפוס יומי ברור, כששיא ההפרשה של המלטונין הוא בלילה. רמות הפרשת המלטונין מגיעות לשיא בגילאי ארבע עד שש. אחר-כך מתחילה ירידה הדרגתית עד הזקנה.

קשישים ישנים באופן דומה לתינוקות. הם מתקשים לשמור על שינה בלילה ולעומת זאת הם מנמנמים ביום. הפרעות שינה אצל קשישים קשורות לרמות מלטונין נמוכות, ניתן לעזור בהפרעות שינה אילו ע"י מתן מלטונין מלאכותי.
לתינוקות בעלי דפוסי הפרשת מלטונין בוגרים יותר, יש דפוסי שינה-ערות בוגרים יותר. ככל שלתינוק יש רמת מלטונין גבוהה יותר בשעות הערב הוא הולך לישון מוקדם יותר. לתינוקות בעלי דפוסי הפרשת מלטונין משובשים יש גם שיבושים בדפוסי השינה.

התנהגות נלמדת

מבחינה התנהגותית נלמדת – האינטראקציות עם ההורים הן שונות מאוד ביום לעומת הלילה, בלילה ההורים נוטים להיות חסרי סבלנות ותכליתיים, והם שומרים על שקט וחושך. הפרעות שינה מופיעות לעיתים בגלל מסר לא עקבי של ההורים. למשל, אמא שמעדיפה לבלות זמן איכות עם התינוק בלילה בגלל קנאה של האח הגדול, או כאשר האב חוזר מהעבודה לאחר שהתינוק כבר הלך לישון, אבל מוכן בחפץ לב לשחק איתו באמצע הלילה. התנהגות כזאת מפתה תינוקות להיות ערים בלילה כדי לשחק עם ההורים. הורים רבים מחזיקים ברעיון מוטעה שתינוק צריך לאכול באמצע הלילה מספר פעמים גם כשהוא כבר בן עשרה חודשים. כאשר משחקים עם התינוק, מאכילים אותו ועורכים איתו פעילויות ארוכות ומגוונות באמצע הלילה, מעודדים אותו להיות ער באמצע הלילה ובכך גורמים, למעשה, להפרעת שינה. עם הזמן ההורים מחכימים דרך ניסיונם האישי או דרך סדנא להדרכת הורים ולכן תינוקות שהם ילדים ראשונים של האם ישנים פחות שינה שקטה ורגועה בהשוואה לילדים עוקבים במשפחה. גם השכלה של ההורים מתקשרת לאיכות השינה של הילדים. גיל ההורים מתקשר לעיתוי ההשכבה, כאשר הורים צעירים יותר משכיבים לישון את הילדים מוקדם יותר. לפעמים יש צורך בייעוץ שינה על מנת להצליח להסדיר את שעות השינה של התינוק. ניתן לשנות בהדרגה את שעת ההשכבה של ילד (אין לעשות שינויים דרמטיים משום שהגוף רגיל להירדם בשעה מסויימת). קל יותר לדחות זמן של הירדמות מאשר להקדים אותו.

  לשיחת ייעוץ לא מחייבת