הוריי טסו לחו"ל כל השנים… בלעדינו, הילדים. הם טענו שחופש הכרוך בטיסות עם ילדים עולה כפול וההנאה חצי. יש הורים שמחזיקים בדעה הזו גם היום וכשהם טסים לחו"ל, הם מפקידים את ילדיהם בידיים האוהבות של סבתא וסבא או אדם משמעותי אחר. אותם הורים לא מוכנים לשלם את מחיר שבירת השגרה ואי-נוחות להם ולילדים בזמן טיסה ובחופשה. כמובן שזה עניין של דעה וכל הורה יודע מה טוב לו ולילדיו. אין גישה אחת נכונה. יש מה שנכון לכם. בכל מקרה, אם אתם מאלה שרוצים או צריכים לטוס עם התינוקות והילדים שלכם, הייתי רוצה שתדעו שהשיטה ״בלילה… ישנים״ ניתנת ליישום גם באוויר.
טיסה יכולה להיות הנאה צרופה, במיוחד כשהיא מתרחשת בשעות הערות של התינוקות או הילדים. תינוקות וילדים אפשר להעסיק בדרכים יצירתיות ומהנות. הכול תלוי בגיל הילד. אם מדובר בתינוקות קטנים מגיל שנה וחצי, יש סיכון שהוא יזדקק לשינה קצרה בזמן הטיסה, גם אם מדובר בטיסת יום. אם מדובר בילד מעל גיל שנתיים, כדאי להביא לו צעצוע, חוברת צביעה או ספר. לפעמים ספר או צעצוע מוכר יגרום לו לתעסוקה ויעשה את "העבודה", ולפעמים דווקא ספר חדש או צעצוע שונה יגרום לו לשבת באופן נוח ולא מפריע בזמן הטיסה. כך או כך, המטוס הוא לא הסביבה הטבעית שלכם ושל התינוק שלכם. ממה כדאי להימנע כשאתם בטיסה והתינוק צריך לישון?
- אל תניקו או תאכילו כשהתינוק לא צריך את האוכל (זה רק יעמיס על הקיבה ויגרום לו אי-נוחות והוא יישן פחות טוב, אם בכלל…).
- . אל תדברו אליו ותנסו להרגיע אותו במילים או במשפטים שונים אם הצורך שלו באותה עת לישון. .
- אל תנדנדו ותשנו לו תנוחות כל רגע (זה מפריע לתהליך הכניסה לשינה).
- אל תעסיקו אותו עם צעצועים או גירויים שעלולים להעלות לו את רמות האדרנלין הגבוהות ממילא.
לפעמים צריכים לטוס באמצע הלילה ואז כשאין ברירה אתם מעירים את הילד משנתו, מגיעים לשדה והילד "יוצא" מתהליך השינה. בהתחלה זה דווקא די נחמד, הוא גם עשוי לחייך למראה הוריו, אבל ככל שעובר הזמן ועולים לטיסה, העייפות משתלטת על החיוכים והתינוק מתחיל לנוע בידיים שלכם באי-נוחות שבאה לידי ביטוי ב"נדנוד" ואף בבכי. כשאני "על הטיסה" ורואה את ההורים עם התינוקות על הידיים מתהלכים בין המושבים, אני רוצה לומר להם: "שבו. אין צורך להתהלך. שבו במקום, החזיקו את התינוק תוך כדי חיבוק ואל תזוזו. רק אמרו לו את המנטרה: "ששש…" "ששש"… "ששש". התינוק עשוי להתעצבן למשמע המנטרה בדקות הראשונות אבל אם לא תזוזו, תחבקו אותו וזה מה שתגידו, אתם עשויים להיות מופתעים איך תוך רבע שעה (פלוס מינוס, בעיקר מינוס) הוא יעצום את עיניו ו…יישן. מהר מאוד לא יהיו לו רווחים, והוא יבין שהוא הגיע למנוחה ולנחלה ולא יפריעו לו באמצע השינה. הרעשים במטוס יהפכו מהר מאוד לרעש "לבן" והוא פשוט… יישן! הגוף שלנו זז גם בשינה. מדי פעם הוא ינסה לזוז… וגם אתם. אל דאגה. כשהוא זז, תגידו בשקט: "ששש"… שנו לו את התנוחה וחזרו על המנטרה אם הוא מתעורר. אם אתם נוהגים לשיר לו שיר ערש קבוע לפני השינה, אפשר לשיר לו בשקט את השיר כמה פעמים ברצף. כל עוד המוטיב והמנטרה חוזרים על עצמם, יש סיכוי לכניסה "חלקה" לתהליך השינה. כדי להקל על התהליך, היה עוזר מאוד אם הייתה לכם אפשרות לשים אותו בכיסא בטיחות או בעריסה.
באחת הטיסות שלי ללוס אנג'לס, שמעתי במשך שעתיים רצופות תינוקת (בת שמונה חודשים) בוכה על הידיים של אבא שלה שצעד הלוך וחזור במעבר. ניגשתי אליו ואמרתי לו: בוא נעמוד רגע בצד. אני רוצה להציע משהו. לפי מבט פניו, היה נדמה לי שעברה במוחו המחשבה שאני רוצה להתלונן על הבכי הממושך. מהר מאוד הרגעתי אותו וסיפרתי לו שאני מאמנת שינה. ביקשתי שיחזיק את התינוקת כשהיא מעורסלת בזרועותיו ולא מונחת באופן אנכי על חזהו. התינוקת התנגדה ואמרתי לו שימשיך להחזיק בה באותה תנוחה ורק יאמר לה : ששש… ואני עשיתי כמותו: אמרתי אתו: ששש ששש. הבטחתי להסביר לו עוד מעט לאן אני חותרת, אבל עד אז ביקשתי ממנו לא להזיז אותה ולא לתת לה לצאת מזרועותיו. תוך עשר דקות הילדה נרדמה כשגופה מונח באופן רפוי בזרועות אביה והוא התיישב בכיסא שלו. עמדתי והסברתי להם שדווקא הניסיונות "להרגיע" בדרכים שונות ולא עקביות הם אלה שמונעים מהתינוק להיכנס לשינה במקומות הומים וחסרי תנאים כמו במטוס. לגבי אוכל אני ממליצה לשמור על שגרת הארוחות הקבועה (עד כמה שניתן). תינוקות יונקים יש להמשיך להיניק לפי ההרגלים, ולגבי ילדים גדולים יותר כדאי להזמין ארוחות ילדים.
